גזר דין בתיק פ"ל 6353-06-11

הנאשם שלפני הורשע, על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

על פי כתב האישום נהג הנאשם ביום 06/05/2011 ברכב פרטי ונסע לכיוון צומת סמוע באזור שיפוט ירושלים. באותן הנסיבות נהג הנאשם ברכב כשהוא יודע שהינו נוהג תחת פסילה על פי פסק דין בתיק 6145-01-10 של בית משפט לתעבורה במחוז מרכז, אשר גזר את דינו של הנאשם בפניו בתאריך 09/02/2011 לפסילה למשך תקופה של 8 חודשים.

בטיעוניה לעונש ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה ממושכת, פסילה על תנאי וקנס כספי. לטענתה, הנאשם נוהג משנת 98 ולחובתו 59 הרשעות קודמות כשהאחרונה משנת 2011. המאשימה הדגישה את עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם ואת העובדה שעונשי מאסר שהוטלו עליו בעבר לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירות נוספות. כנגד הנאשם עומד ותלוי מאסר על תנאי של 7 חודשים אשר הוטל עליו בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה בתיק הנ"ל. המאשימה עותרת להפעיל את התנאי בדרך של מאסר בפועל שלא ירוצה בעבודות שירות והיא אף מתנגדת בתוקף להארכת המאסר על תנאי כהמלצת שירות המבחן בתסקיר.

הסניגור הפנה לאמור בתסקיר אשר מפרט נסיבות מיוחדות של הנאשם ומשפחתו, וכן הפנה הסניגור לעובדה ששירות המבחן התרשם ממנו כאדם המגלה מודעות והבנה לחומרת מעשיו והתנהלותו הלא תקינה, הביע חרטה וחשש מההליך המשפטי המתנהל נגדו.

שירות המבחן סבור כי שליחת הנאשם למאסר עלולה להיות הרסנית עבורו ועבור משפחתו כאחד. לאור כך הוא בא בהמלצה על הטלת ענישה צופה פני עתיד לצד הארכת המע"ת התלוי ועומד כנגדו.

עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה הטומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל, ולא פחות מכך משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי ביהמ"ש (רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל). הנוהג בזמן פסילה ממשיך לסכן את שלום הציבור לאחר שבעבר כבר הוכיח כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, ומוכיח במעשיו כי לא ניתן להרחיקו מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב (רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן).

יש בעבירה זו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל).

חומרתה של העבירה מצדיקה הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה (ע"פ (י-ם) 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל, ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל).

לעבירות שבוצעו על ידי הנאשם נודעת חומרה יתרה פי כמה שכן הוא נתפס נוהג בזמן שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי בן 7 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן שרישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף (רע"פ 3878/05 הנ"ל).

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי נסיבות המקרה הינן חריגות ומיוחדות המצדיקות סטייה מהעונש המקובל במקרים דומים ולכן החלטתי שלא להטיל על הנאשם מאסר ואסביר.

מבלי להמעיט מחומרת העבירה ומבלי להקל ראש במעשה עצמו של נהיגה בזמן פסילה כשעונש מאסר תלוי ועומד כנגד הנאשם, הרי מדובר בנאשם עם נסיבות מאוד מיוחדות כפי שפירט שירות המבחן בתסקיר. שירות המבחן מציין כי הנאשם שיתף כי לא היה מודע לעובדה שפסילתו חלה גם בנהיגתו בחברון, מחוץ לקו הירוק, וכי הוא ביצע את העבירה בתום לב ושלא ידע שבמעשיו הוא עובר על החוק.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה עמוקה בפניי וחסך זמן שיפוטי יקר, דבר זה פועל לקולא.

אי לכך אני מקבל המלצת שירות המבחן במקרה זה, להאריך את התנאי העומד ותלוי כנגד הנאשם, אולם לטעמי יש לאזן זאת ברכיבי ענישה נוספים צופי פני עתיד לצד קנס כספי גבוה ומשמעותי.

לאור הנימוקים האמורים לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.           לתשלום קנס בסך 15,000 ש"ח אשר ישולם ב 10 תשלומים חודשיים החל מיום 31/01/2013 או 21 ימי מאסר שישא הנאשם תמורתו.

2.           לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים. הנאשם פטור מהפקדת רישיון נהיגה. המזכירות תחשב מועד הפסילה מהיום.

            תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.

3.         לפסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

4.         אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 10 א' ו/או 67 לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינם  נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף למעלה משנה.